שבר בקרסול

הקרסול מורכב משלוש עצמות:

• טיביה (עצם השוק) היוצרת את החלק הפנימי, הקדמי והאחורי של הקרסול. הפטישון הפנימי והאחורי.
• פיבולה (עצם השוקית),  היוצרת את החלק החיצוני של הקרסול. הפטישון החיצוני.
• עצם הטאלוס, עצם קטנה היושבת בין עצם הטיביה, הפיבולה ועצם העקב. 

קצות העצמות הללו נקראים פטישונים. לטיביה יש פטישון מדיאלי (פנימי) ופטישון אחורי. הפיבולה יוצרת את הפטישון הלטראלי (החיצוני).

בקרסול, שברים כוללים את הקצוות הרחוקים של עצם הטיביה ו / או הפיבולה. חלק משברי עצם הטיביה יכולים לכלול את החלק האחורי של העצם, אשר ידועים גם כשברים בפטישון האחורי. שברים בקרסול יכולים לנוע בין פציעות פחות חריפות כמו שברי תלישה (חלקי עצם קטנים שנשלפו) ועד לנתק מוחלט בין חלקי העצם או ריסוק. שברים מסוימים עשויים להיות כרוכים בפגיעה ברצועות קרסול חשובות השומרות על הקרסול במצבו הרגיל. שברים בקרסול נגרמים בדרך כלל על ידי חבלה סיבובית של הקרסול פנימה או החוצה.

תסמינים

אחד או כל הסימנים והתסמינים הללו עשויים להתלוות לשבר בקרסול:

• כאב במקום השבר, שיכול להמשך מכף הרגל ועד הברך.
• נפיחות, שעלולה להופיע לאורך הרגל או להיות מקומית יותר בקרסול.
• שלפוחיות, שיש לטפל בהן במהירות
• ירידה ביכולת ההליכה. אפשר ללכת או לשאת משקל על הקרסול עם שברים פחות חמורים. לעולם אל תסתמך על הליכה כמבחן אם הקרסול נשבר.
• עצמות הבולטות דרך העור. מצב זה ידוע כשבר פתוח בקרסול. סוגים אלה של שברים בקרסול דורשים טיפול מיידי כדי למנוע בעיות כמו זיהום.

מרבית החולים עם שברים בקרסול מטופלים בשלב ראשון בחדר מיון או במוקד לרפואה דחופה. יש צורך בצילום רנטגן של הקרסול הפגוע כדי לקבוע כיצד נראה השבר, אילו עצמות נשברות, עד כמה חלקי העצם מוזזים אחד מהשני, האם השבר מלווה בפריקה, ומצב העצם עצמה. הרנטגן יסייע בקביעת מהלך הטיפול הנכון.

טיפולים

טיפול מיידי (עד להגעה לבדיקה)

נפיחות נראית לעיתים קרובות לאחר שבר בקרסול. על ידי הגבלת כמות הנפיחות, ניתן להפחית את הכאב משבר בקרסול ולמנוע נזק נוסף לרקמות הרכות שמסביב. הרמת הקרסול וקומפרסים קרים על  האזור הפגוע יכולות לעזור בהגבלת הנפיחות. קבוע עם סד או תחבושת והרמת הקרסול יכולים לסייע גם הם בהפחתת הכאב והנפיחות.

טיפול לא ניתוחי

סד

טיפול זה מתאים לרוב לשברים עם תזוזה מועטה או כטיפול זמני עד להפחתה בנפיחות או לצורך טיפול בפצעים נלווים. הסד נשאר בדרך כלל מספר ימים. הגמישות של הסד מאפשרת להכיל את הנפיחות. אם הקרסול הפגוע אינו פרוק, ניתן להניח את הסד באופן מיידי  על הקרסול מבלי להזיז את הקרסול השבור. עם זאת, אם עמדת הקרסול בפריקה או בתזוזה גדולה, יש צורך בשחזור (רדוקציה)  סגור בזמן הצבת הסד. טיפול זה עשוי לדרוש הרדמה.

מנוחה / ללא נשיאת משקל

רוב החולים זקוקים לתקופת מנוחה כלשהי ללא משקל על הקרסול. קביים, הליכונים וכיסאות גלגלים מאפשרים למטופלים להימנע מדריכה על הקרסול. גורמים רבים יכולים לקבוע מהי הבחירה הטובה ביותר עבור מטופל בודד. סוג השבר בקרסול יקבע מתי חולים יכולים להתחיל לעמוד וללכת על הקרסול הפגוע. במקרים רבים, חולה לא יוכל להניח משקל כלשהו על הקרסול במשך מספר ימים, שבועות ואפילו חודשים. החלטה זו צריכה  להתבצע  על ידי אורתופד.

קבוע במגף הליכה

ניתן לטפל בחלק משברים בקרסול ללא ניתוח. בדרך כלל מדובר בפציעות הן התזוזה היא קטנה. ניתן לטפל בשברים כאלה פשוט עם תקופת אימוביליזציה. לאחר שהנפיחות הראשונית משתפרת במהלך הימים הראשונים, ניתן לקבע את הקרסול בגבס או מגף להגן עליו ולנוע תזוזה בין חלקי השבר. גם גבס וגם מגף יכולים לספק הגנה מספקת לקרסול. גבס רגיל (לבן) אסור להרטיב או להסיר כלל באופן אמצעי. ניתן להסיר מגף לרחצה ולעיתים גם לשינה. סוג השבר ושיקול הדעת של הרופא יקבעו את סוג הקיבוע הטוב ביותר. הגבס או המגף נלבשים עד להחלמה מלאה של השבר, שלרוב לוקח6-12 שבועות.

טיפול ניתוחי

בין אם מטופל נדרש לניתוח ובין אם לאו, תלוי במידה רבה במראה מפרק הקרסול בצילום הרנטגן ובסוג השבר הספציפי. שברים בתזוזה גדולה זקוקים בדרך כלל לניתוח. השבת יישור העצם השבורה חיונית להחלמה מלאה. במידה ושבר לא מתחבר בצורה נכונה עלולה להתפתח שחיקה של הסחוס (Post Traumatic Arthritis). הדרך הטובה ביותר למזער את הסיכון לפגיעה כזו היא להחזיר את הקרסול לעמדה הכי נורמאלית שניתן.

הטיפול הניתוחי מכונה שחזור פתוח וקיבוע פנימי ( Open Reduction Intenal Fixation או ORIF). חתך חיצוני מתבצע בקרסול אם עצם הפיבולה נשברת. חתך בצד הפנימי נעשה בקרסול אם הפטישון הפנימי נשבר. בהמלך הניתוח העצמות השבורות נחשפות כראוי דרך חתכים אלה מוחזרות למקומן ומקובעות באמצעות לוחות מתכת וברגים. גם לאחר ניתוח יש צורך להגן על הקרסול בעזרת סד או מגף לתקופה של כ 6 שבועות לרוב. עד להחלמה מלאה של מהשבר, יחלפו לרוב כ  2-3 חודשים.

התאוששות

במהלך מעקב אחרי הניתוח לרב יהיה צורך בצילומי רנטגן נוספים כדי לוודא שהעצמות החלימו וכדי לוודא ששינויים או לחצים על הקרסול לא גרמו לתזוזת העצמות.

סיכונים וסיבוכים

בדרך כלל ישנם מעט סיבוכים בקרסול שבור, אם כי קיים סיכון גבוה יותר בקרב חולי סוכרת ואלה שמעשנים.  סכונים אלה כוללים בין היתר, זיהום, חוסר חיבור, חיבור לא תקין, קבוע פנימי שיש צורך להוציאו ופגיעות בעצבים שאחראים על התחושה בכף הרגל. מרבית סיבוכים אלה ניתנים לטיפול.

ניתן לקרוא עוד על ניתוחים אורתופדים בקסול וכף רגל >