ניתוח ארתרוסקופיה של הקרסול

ארתרוסקופיה של קרסול היא הליך כירורגי זעיר פולשני בו משתמשים אורתופדים לטיפול בבעיות במפרק הקרסול. בניתוח ארתרוסקופיה של הקרסול משתמשים במצלמת סיבים אופטיים דקה (ארתרוסקופ) שיכולה להגדיל ולהעביר תמונות של הקרסול למסך וידיאו. ארתרוסקופיות של הקרסול יכולות להפחית את כאבי הקרסול ולשפר את התפקוד הכללי.

ניתן להשתמש בארתרוסקופיה לאבחון וטיפול בהפרעות שונות במפרק הקרסול. רשימת הבעיות שבהן ניתן לטפל באמצעות ארתרוסקופיה מתפתחת כל הזמן וכוללת:

דלקת מפרקים בקרסול:

איחוי (ארתרודזיס) של הקרסול הוא אפשרות טיפול לחולים רבים הסובלים משחיקה ניכרת של סחוס הקרסול. ארתרוסקופיה של הקרסול מציעה דרך זעיר פולשנית לבצע קיבוע של  עצמות הקרסול. התוצאות יכולות להיות שוות או טובות יותר מטכניקות פתוחות.

שברים בקרסול:

ניתן להשתמש בארתרוסקופיה בקרסול יחד עם טכניקות פתוחות לתיקון שברים. זה יכול לעזור להבטיח שהעצמות והמפרקים קובעו בעמדה טובה. יתרון נוסף הוא באפשרות לזהות ולטפול בסחוס בתוך הקרסול.

חוסר יציבות בקרסול:

רצועות הקרסול יכולות להימתח, מה שעלול להוביל לתחושה שהקרסול יוצא ממקומו. ניתן להדק את הרצועות הללו באמצעות ניתוח. טכניקות ארתרוסקופיות עשויות להיות אפשרות לטיפול בחוסר יציבות.

צביטה קדמית  בקרסול:

פגיעה בקרסול מתרחשת כאשר עצם או רקמה רכה בקדמת מפרק הקרסול הופכת מודלקת. התסמינים כוללים כאבים בקרסול ונפיחות שמגבילים את היכולת לכופף את הקרסול כלפי מעלה. ניתן לראות אוסטאופיטים (זיזי עצם) בצילום רנטגן. בעזרת ארתרוסקופיה ניתן לשייף רקמות מודלקות וזיזי עצם.

ארתרופיברוזיס:

רקמת צלקת נוקשה יכולה להיווצר בתוך הקרסול. רקמה כזו יכולה להוביל למפרק כואב ונוקשה, המכונה ארתרופיברוזיס. בעזרת ארתרוסקופיה של הקרסול ניתן לזהות את רקמת הצלקת ולהסיר אותה.

זיהום:

לא ניתן לטפל בזיהום בחלל המשותף באמצעות אנטיביוטיקה בלבד. לעתים קרובות זה נדרש ניתוח דחוף כדי לשטוף את המפרק. בתנאים מסוימים ניתן לעשות זאת באמצעות ארתרוסקופיה.

גופים חופשיים:

רקמות סחוס, עצם וצלקת יכולות להיות חופשיות צפות במפרק וליצור מה שמכונה גופים חופשיים. גופים חופשיים עלולים להיות מכאיבים ועלולים לגרום לבעיות כמו לחיצה ותפיסה. כתוצאה ״נעילת מפרק״ הקרסול עלולה להתרחש. בעזרת ארתרוסקופיה של הקרסול ניתן למצוא ולהסיר את הגופות החופשיים.

פגם אוסטאוכונדרלי (OCD):

אלה אזורים של סחוס ועצם פגועים במפרק הקרסול. OCDs בדרך כלל נגרמים מפציעות בקרסול כמו שברים ונקעים. תסמינים שכיחים כוללים כאבי קרסול ונפיחות. חולים עשויים להתלונן על תפיסה או לחיצה בקרסול. האבחנה נעשית בשילוב של בדיקה גופנית בדיקות הדמיה. הדמיה עשויה לכלול צילומי רנטגן, בדיקת MRI או CT. הטיפול מבוסס על הגודל, המיקום והיציבות של ה- OCD. הסימפטומים והפעילויות של המטופל חשובים גם הם. ניתוח מורכב לעיתים קרובות מגרידת הסחוס הפגוע וקידוח חורים קטנים בעצם שמתחתיו כדי לקדם ריפוי. לעיתים יש צורך לבצע השתלת עצם והשתלת סחוס.

צביטה אחורית בקרסול:

מצב זה קורה כאשר הרקמה הרכה בחלק האחורי של הקרסול הופכת מודלקת. הסימפטום האופייני הוא כאשר כיפוף הקרסול וכף הרגל כלפי מטה (Point) גורם לכאב. תסמונת שימוש יתר זו מופיעה בדרך כלל אצל רקדנים ושחקני כדורגל. הצביטה יכולה להיות קשורה לעצם נוספת הנקראת os trigonum. ניתן להסיר את הרקמה הבעייתית באמצעות ארתרוסקופיה.

סינוביטיס:

רירית המעטפת הרכה של המפרק (רקמה סינוביאלית) יכולה להיות גם היא מודלקת. מצב  זה יכול להיגרם מפציעה או פעילות יתר. דלקת מפרקים דלקתית (דלקת מפרקים שגרונית) ודלקת מפרקים ניוונית יכולות גם הן לגרום לסינוביטיס. בעזרת ארתרוסקופיה של בקרסול ניתן להסיר כירורגית רקמה מודלקת שאינה מגיבה לטיפול לא ניתוחי.

מה עושים בניתוח?

דרושים לפחות שני חתכים קטנים (פורטלים) הנעשים בחלק הקדמי ו / או האחורי של הקרסול על מנת לבצע את הניתוח. פורטלים אלה הופכים לאתרי הכניסה לקרסול עבור המצלמה והמכשירים הארתרוסקופים. נוזל סטרילי מוזרם למפרק כדי להרחיב אותו ולאפשר הדמיה טובה יותר. ניתן להחליף את המצלמה והכלים בין הפורטלים לביצוע הניתוח. דרך פורטלים אלה נעשה גם שימוש במכשור שיוף ושאיבה יעודיים ומכשירים המאפשרים צריבה של רקמה. לאחר סיום הניתוח, הפורטלים נתפרים ופד סטרילי מונח מעל התפרים. במידה ויש צורך בהתאם לסוג הפעולה שבוצעה הקרסול  מקובע בסד או במגף גבס.

החלמה

ניתן לצפות לכאב ולנפיחות בעקבות הניתוח. יתכן שיהיה צורך להקפיד על הרמת הרגל ודריכה חלקית או מוגנת. יתכן ויהיה צורך ליטול תרופות נגד כאבים דרך הפה במשך מספר ימים. פעמים רבות ניתן לדרוך על הרגל באופן מיידי, אך לעיתים יש צורך להמתין מספר חודשים לפני נשיאת  משקל מלא על הרגל, כל זאת בתלות בסוג הניתוח שבוצע ובהמלצות המנתח. במידת הצורך מוסרים תפרים שבוע עד שבועיים לאחר הניתוח. המנתח יקבע את תהליך השיקום, מותר לבצע פעילויות כגון טווח תנועה ותרגילים לקרסול ומתי להתחיל את הטיפול בפיזיותרפיה.

כנסו כאן לקריאה נוספת אודות בעיות אורתופדיות נפוצות

שימו לב שלא פספסתם כלום:
מאת: ד"ר ניב דריאנגל
מאת: ד"ר ניב דריאנגל

ד"ר ניב דריאנגל, מומחה בכיר ברורתופדיה בבית החולים "שיבא" בתל השומר, מנתח קרסול וכף רגל ופציעות ספורט. בשנת 2018 שימש ד"ר ניב כרופא נבחרת ישראל בכדורסל.

חושבים שהמאמר יכול לעזור לעוד אנשים? שתפו!
שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדין
שיתוף ב telegram
שתפו בטלגרם
שיתוף ב whatsapp
שתפו בווצאפ
שיתוף ב print
הדפיסו את המאמר